נשיאי מדינת ישראל לדורותיהם
בשבוע שעבר הלך לעולמו נשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס ז"ל, בהתחלה רציתי לייחד לפסטיבל התקשורת ופולחן האישיות סביב פרס ז"ל פוסט נפרד, אבל החלטתי שזה מיותר. מי שרוצה לציין את לכתו בשיבה טובה כמעין שירת הברבור של דור "גדולי האומה" או להתחכך באיזשהי נוסטלגיה רומנטית על הזמנים ההם אז בבקשה שיבושם לו, אותי זה לא מעניין.
אולם, מותו של פרס מעלה בפנינו סוגיה אחרת שלא נשמעת כלל בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל והוא ביטול מוסד הנשיאות, וזו השאלה המהותית - למה אנחנו בכלל צריכים נשיא? מהו כבר עושה?
לנשיא המדינה אין שום סמכויות ביצועיות משמעותיות (וטוב שכך) רוב הסמכויות שלו הן סמליות והן מעוגנות ברובן בחוק יסוד: נשיא המדינה. סמכויות אלו הן - חתימה על חוקי המדינה ועל אמנות שאשרה הכנסת, קבלת כתבי אמנה של נציגים דיפלומטיים, מינוי שופטים (לנשיא אין שיקול דעת וזהות השופטים נקבעת על ידי הועדה למינוי שופטים שפועלת באופן חשאי וכמוס במנוגד לעקרונות דמוקרטיים נהוגים, הוא משמש כחותמת גומי) ושני התפקידים "החשובים באמת" - הטלת משימת הרכבת הממשלה על המועמד שזכה ברוב קולות חברי הכנסת (בד"כ בא מהמפלגה הגדולה אבל לא מחייב כלל) וחנינת אסירים. כל סמכויותיו יכולות להיות מפוזרות לבעלי תפקידים אחרים, ובעיקר ליושב ראש הכנסת ולראש הממשלה.
בנוסף, תקציב הנשיאות אינו גדול במיוחד ומונה כמה עשרות מיליוני שקלים, ויש שיגידו שזה מחיר קטן כדי לתחזק נשיא (ונשיאים לשעבר ומשפחותיהם) כפי שהסברתי בפוסט קודם על תקציב התרבות - כסף קטן לפעמים עושה את ההבדל, אין סיבה למסות את אזרחי המדינה על מוסד לא חשוב באף פרמטר ואין אף צידוק לגניבה הזו.
אם כן, תפקידו של נשיא המדינה הוא שולי ולא חשוב, ברוב המקרים הוא חותמת גומי, גושפנקא רשמית להליכים שכבר מתנהלים במסדרונות השלטון. הנשיאות כלשעצמה נתפסת כבית קברות לפוליטיקאים, כשכבר לפוליטיקאי אין סיכוי ממשי לכבוש את היעד הנכסף - ראשות הממשלה אז הוא פונה לדרך הסופית של הנשיאות. רק שלפעמים אותם פוליטיקאים יכולים להיות בעלי חזון משלהם ולקדם אותו במסגרת תפקידם כנשיא המדינה, במקביל לראש הממשלה ואף תוך כדי הפרעה לו (ולטובתנו, רוב מהלכים אלו לא מצליחים). זו הסיבה העיקרית למה אנחנו מחזיקים את מוסד הנשיאות, כדי שלפוליטיקאים תהיה דרך נוחה יותר להשפיע על הנעשה בממשלה, לבלות את זמנו במסע בין ארצות שונות, להרחיב במילים על חזונו האוטופי ובעיקר - לקבל כסף לא רע בזמן כהונתו כנשיא, ובמיוחד בפנסיה (תנאים לא רעים בכלל), על חשבוננו כמובן. מי ייתן ומוסד הנשיאות יבוטל.
אכן מאמינה שתפקיד זה הוא בזבוז של כספי הציבור. חייבים הגבלות תקציביות יותר מחמירות.
השבמחקתודה על השיתוף